הספרות ורוח המוזיקה : ייצוגים של נגנים וכלי נגינה בפרוזה העברית
מחבר/ת: שמיר, זיוה
תקציר:
בכ-120 השנים שחלפו מדור ביאליק ועד ימינו נכתבו בספרות העברית עשרות סיפורים "מוזיקליים", המעמידים במרכזם דמויות של נגנים וכלי נגינה. מתברר שהמוזיקה, גיבורת סיפורים אלה, משמשת בדרך-כלל סמל ומשל למצב המדיני-הלאומי. על-פי-רוב כלי הנגינה הוא בָּבואה של המנגן, ושניהם יחדיו משַׁקפים את מצבם של העם והעולם.
בניגוד ליצירות כדוגמת סונטת קרויצר של טולסטוי, "כינורו של רוטשילד" של צ'כוב או דוקטור פאוסטוס של תומס מאן, בספרות העברית נודעת לכלי הנגינה בראש וראשונה משמעות סמלית לאומית שמעֵבר לנגלה ולמפורש. בספרה החדש הספרות ורוח המוזיקה (בהוצאת ספרא) חושפת פרופ' זיוה שמיר לראשונה את משמעותם של כלי המוזיקה בסיפורת העברית: החצוצרה בפרוזה הביאליקאית, הכינור בסיפורי שופמן ובסיפורי יהושע קנז, הנֵבל בספרו של א"ב יהושע – כולם סמלים שרוחו של ניטשה מרחפת מעליהם ומשמעותם הלאומית עמוקה ורבת-פנים. הספר הספרות ורוח המוזיקה בוחן את הסמלים הלאומיים ששיבצו עשרה מסופרי ישראל ביצירותיהם ה"מוזיקליות", וחושף את הרעיונות המורכבים שבתשתית "הסיפור הפשוט". רעיונות אלה מתגלים באמצעות הפרשנות רבת-התובנות, המוּשׂכּלת אך גם האישית והרגשית, שהעניקו למוזיקה גדולי הסופרים שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים. -- מאתר ההוצאה.
יש להעריך כי מספר ימי ההמתנה המשוער יהיה כמות ההזמנות כפול מספר ימי השאלה עבור כל עותק.
עותקים
| מספר | סטטוס | מיקום | מס' מיון | סימן מדף | כרך | ימי השאלה | תאריך החזרה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 112548 | זמין | מרכזי | 892.43 | שמי | 30 |
